הזוגות המעורבים כיום אינם יכולים להינשא בישראל באופן חוקי והאלטרנטיבה היחידה שעומדת בפניהם הינה נישואין אזרחיים בקפריסין או מדינות אחרות המאפשרות נישואים אזרחיים בתחומם. באופן כללי, הפופולאריות הרבה להם זוכים "נישואין אזרחיים" בישראל אף בקרב בני זוג יהודים ששניהם מחזיקי אזרחות ישראלית, בעיקר בגלל החוק הדתי ובתי הדין הרבניים שלהם שליטה מלאה בכל נושא הנישואין והגירושין בישראל והכרעות כספיות מרחיקות לכת.
בנוסף לאלו המוזכרים לעיל, עקב הדין הדתי הקיים בישראל, מצויים בישראל אף בני זוג רבים שלגביהם קיימת מניעה להתחתן על פי הדת קרי הללו אינם יכולים להינשא בישראל לפי הדין הדתי, דוגמאות למצבים אלו הינם רבים כגון:
א. נישואי כהן וגרושה או גיורת.
ב. פסולי חיתון.
ג. נישואים של שני בני זוג מאותו מין גברים ונשים כאחד.
ד. בני זוג בעלי דת שונה (בני זוג מעורבים).
ישראלים בישראל מרביתם הינם אזרחים חילוניים לכל דבר ועניין, אזרחים אלו אינם מקיימים את מצוות הדת ולפיכך גם אינם רוצים לחיות בהתאם לחוקי הדת ולהשתתף ו/או להתחתן בטקס נישואין דתי שנוגד את כל אמונתם.
מה ההבדל בין נישואים כדת וכדין לבין נישואין אזרחיים?
כפי שעולה מן הכותרת קיים שוני מהותי בין בני זוג מעורבים שהתחתנו ברבנות לבין בני זוג ישראלי ואזרח זר שהתחתנו בנישואין אזרחים, דוגמה מצוינת לעניין הינו כי גירושין בבית דין רבני דורש הסכמה בין בני הזוג ונתינת גט מוסכמת, לגירושים אלו קיימים קשיים הלכתיית רבים בנושאי חלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג, אופן מתן גט לרבות ההסכמה שכרוכה מבת הזוג שלעיתים מתנה את ההסכמה בויתורים מרחיקי לכת מטעם האישה, נושא הכתובה והתשלום על פיה ושאלות הלכתיות רבות ונוספות שאין המקום כאן להרחיב לגביהם.
מנגד, התרת נישואין אזרחיים דורשת רק הצהרה בלבד על ידי בני הזוג בבית המשפט המוסמך. נושא נוסף שבו יש בו הבדל מהותי בין נישואים ברבנות לבין נישואים אזרחיים הינו החובה ההלכתית מהתורה ומחיוב חכמים תלוי בגיל הילד בתשלום מזונות לילד/ים, מזונות אישה וההלכות בעניין חובת מזונות האישה.
לפיכך באופן כללי, אצל בני זוג יהודיים קיימת חבות שונה לחלוטין בתשלומי מזונות ילדיו ואשתו ללא כל קשר לרמת הכנסת של בן הזוג שכנגד.
נישואין אזרחיים? העניין פשוט ובאופן עקרוני למרות שלא ניתן לקבוע מסמרות בעניין, רוב בני הזוג יחלקו באופן שווה בנוסף האומד של מה מידת ההכנסה של כל אחד מבני הזוג.
כסיכום, לזוגות השונים שרוצים להינשא ואינם יכולים לעשות זאת על פי הדין הדתי שחל עליהם או שלא רוצים להיכנס לגדר החיובים ההלכתיים שמוטלים עליהם על פי הדין הדתי כפי שצוין לעיל, נישואין אזרחיים הינם המענה היחיד כיום.
איך בעצם, באופן חוקי, מכירה מדינת ישראל - בנישואין אזרחיים?
בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים במדינות מחוץ לגבולות מדינת ישראל, מוכרים על ידי מדינת ישראל לאור "הסכמים בינלאומיים" שמדינת ישראל חתומה עליהם ולאור פסיקה של בית המשפט העליון בנושא שנתן יד לקידום הנושא. כיום המעמד החדש של בני הזוג שנשאו בנישואים אזרחיים, נרשם בתעודת הזהות ללא כל בעיה במינהל האוכלוסין והללו נחשבים בישראל ובמשרד הפנים כזוג נשוי חוקי לכל דבר ועניין שלא קיימות כל הזכויות ככל בני זוג שנשאו בישראל על פי דין.
ומה דינם של הילדים בנישואין אזרחיים?
חשוב להבין כי על פי ההלכה היהודית יהודי נחשב מי שאמו יהודיה, לפיכך לגבי ילדים הנולדים לאם יהודיה עקב "נישואין אזרחיים" אין כל עניין ו/או חשש לממזרות ו/או אי-כשרות מאחר ועל פי ההלכה מהו ממזר? "ילד שנולד לאשת איש מאדם אחר". כפועל יוצא מהאמור לעיל, הילדים שנולדים מנישואים אזרחיים אין לגביהם בעיה הלכתית כאמור ומעמד הילד/ים - כשר לחלוטין. לפיכך ילדים אלו יוכלו בעתיד להתחתן ברבנות ללא כל חשש ועל פי הדין.
וכיצד בני זוג שנישאו על פי ההלכה או בנישואים אזרחיים מתגרשים?
בני זוג מאותה הדת שהתחתנו על פי הדין הדתי שלהם ומעוניינים להתגרש בישראל הרי שעליהם לפנות לבית הדין הרבני כמובן כאשר מדובר בבני זוג יהודים ואם לאו כל בני זוג למוסד הרלוונטי כגון בני זוג מוסלמים לאימם וכך הלאה.
אולם כאשר מדובר בנישואים אזרחיים ההליך הנכון הינו להגיש בקשה לבית המשפט העליון להתרת הנישואין (גירושין), בית המשפט העליון מכריע בעניין למי הסמכות רשאי לדון בבקשה האם לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה המצוי באזור מגורי בני הזוג.
לאחר שבית המשפט העליון מכריע מי רשאי לדון בעניין, בני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים מגישים לאותו שנקבע בית משפט על ידי בית המשפט העליון בקשה להתרת נישואין.
חשוב להבין כי אין הכרח להתגרש רק בארץ והדבר נעשה לצורכי נוחות בלבד, אולם אין כל בעיה להתגרש מחוץ לגבולות מדינת ישראל בכל מדינה שבני הזוג מעוניינים, מכל מקום אין זו בעיה פשוטה מאחר ולעיתים קרובות בני הזוג מבקשים לבצע חלוקת הרכוש ביניהם, לקבוע בעניין משמורת ילדים ואצל איזה הורה יהיו ועוד שאלות מהותיות שנובעות מעצם הפרידה של בני הזוג.
דבר נוסף שהינו חשוב ביותר הוא לדעת מה תקנות הגירושין באותה מדינה שבני הזוג מעוניינים להתגרש.
לגבי גישת ההלכה היהודית בנושא נישואין אזרחיים, ישנם גישות שונות ומגוונותץ
מחל מגישה הלכתית השוללת נישואין אזרחיים בכל תוקף ובשל כך מתירים ללא חשש לבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים ו/או בניגוד להלכה להתחתן באופן מיידי ללא כל צורך בדרישה ההלכתית בדת היהודית לדוגמה כ"גט כריתות". מנגד, גישה הלכתית אחרת רואה בנישואין אזרחיים על פי ההלכה היהודית "ספק קידושין" מכיוון שבני הזוג ניהלו חיי שיתוף ואישות מלאים, לאור זאת, דורשים כי בני הזוג יערכו טכס גירושין כדת וכדין ויינתן "גט לחומרא" על פי ההלכה היהודית.
בין כך ובין כך, נסיבות המקרה חשובות מאוד, המקרה ידון בבתי הדין הרבניים ויוכרע בהתאם לנסיבותיו הרלוונטיות.
כותב המאמר מתמחה בנישואים אזרחיים
